פסק-דין בתיק ת"ק 008735/02

התובע הזמין מאת הנתבעת כוננית מעץ, תמורתה התחייב לשלם סך כולל של 7,700 ש"ח.

במעמד ביצוע ההזמנה, ביום 03/07/01, שילם התובע מקדמה בסך כולל של 2,500 ש"ח.

ההזמנה בוטלה על ידי הנתבעת, עקב התקף לב פתאומי שאירע לנגר, שהיה אמור לבצע ההזמנה ואי חזרתו לעבודה.

הנתבעת צרפה לכתב הגנתה, מכתב מיום 05/09/01, בו חזרה על הודעה טלפונית בדבר ביטול העסקה בנסיבות שנוצרו והציעה להחזיר לתובע את המקדמה ששולמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

במכתב מיום 07/11/02, שצורף לכתב ההגנה, דרש התובע כי בנוסף להחזר המקדמה, תפצה אותו הנתבעת, על ביטול ההזמנה בסכום של 1,800 ש"ח בגין עגמת הנפש והטרחה המיותרת שנגרמה לו בגין ביטול העסקה.

ביום 25/11/02, שלחה הנתבעת לתובע המחאה ע"ס 2,750 ש"ח עבור החזר המקדמה ששולמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

כן, פירטה הנתבעת, במכתבה מיום 25/11/01, כי חרף ניסיונותיה, לא עלה בידה למצוא נגר מחליף בעל מכונה לעיבוד עץ, כדוגמת העיבוד המיוחד שהוזמן, והציעה לפצות את התובע בסך של 770 ש"ח (כ-10% מערך העסקה).

הצעת הנתבעת לא הייתה מקובלת על התובע ולפיכך הגיש תביעתו, בה טען כי הזמין העבודה אצל חברה ולא מנגר פרטי ולפיכך על הנתבעת לפצותו, בגין ביטול ההזמנה בסך של 1,925 ש"ח - כדמי ביטול בשיעור של 25% ובנוסף עתר לפיצוי בסך 2,000 ש"ח בגין עגמת נפש ו-1,075 ש"ח בגין הוצאות נסיעה, טלפונים וימי עבודה, כך שסך הפיצוי הנדרש הינו בסך של 5,000 ש"ח.

במעמד הדיון טען התובע כי דמי הביטול בגובה 25% מסכום ההזמנה, נקבעו על ידי הנתבעת בתנאי המכירה המופיעים על גב ההזמנה שהוגשה וסומנה ת/1.

למרות שנציגת הנתבעת הייתה מוכנה, לצרכי פשרה בלבד, להציע פיצוי בגובה 25% מסכום ההזמנה, התובע לא היה מוכן לקבל הצעה זו וטען כי נגרמה לו בנוסף, עגמת נפש וטרחה.

משלא הושגה פשרה, הרי שהצעת הפשרה, אינה עומדת עוד ובית המשפט יכריע בסכסוך על פי טענות הצדדים ועל פי הדין.

התובע מבסס את דרישתו לתשלום פיצוי בשיעור של 25% מסכום ההזמנה, על פי סעיף 1.ז' לתנאי המכירה (ת/1) הקובע כדלקמן:

"ביטול ההזמנה על ידי הקונה יחייבו בתשלום פיצויים מוערכים מראש בגובה 25% משווי הזמנתו כולל מע"מ".

ראשית, יש לאמר כי תנאי זה, מדבר בביטול ההזמנה על ידי הקונה ולא על ידי המוכר.

מקובלת עלי טענת נציגת הנתבעת, כי לא הרי הנזק שעלול להיגרם למוכר בגין ביטול ההזמנה, כהרי הנזק שעלול להיגרם לקונה בגין ביטול הזמנתו.

בעוד שהמוכר, צריך להגן על עצמו מפני נזק שעלול להיגרם לו בגין ביטול ההזמנה לאחר שכבר החל בביצועה או הוציא הוצאות לשם ביצועה, הרי הנזק שעלול להיגרם לקונה, בגין ביטול ההזמנה מתבטא, במרבית המקרים, באבדן זמן ובטרחה מיותרת.

מכאן, שהתנאי הקובע כי דמי הביטול, יהיו בשיעור של 25% מסכום ההזמנה, מתייחס למקרה של ביטול על ידי הקונה ואינו חל בנסיבות העניין.

למעלה מן הנדרש אוסיף, כי סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970, קובע כי גם מקום בו הסכימו הצדדים, על פיצויים מוסכמים ללא הוכחת נזק, רשאי בית המשפט, להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא יחס סביר לנזק שניתן היה לצפותו מראש כתוצאה מסתברת של ההפרה.

בענייננו, לא רק שלא הוכח על ידי התובע, כי נגרם לו נזק ממוני בשיעור של 25% מסכום ההזמנה, אלא שגם לא היה על הנתבעת לצפות, כי יגרם נזק בשיעור זה בגין ביטול ההזמנה.